מתוך ויקיפדיה:
מַנְדָּלָה (סנסקריט: मण्डल) היא דיאגרמה סימבולית המורכבת מעיגול בו יכול להיות ציור, או סימן גרפי אחר.

 

פירוש המילה מנדלה בסנסקריט הוא "מעגל" או "מרכז".

מַנְדָּלָה מסמלת את היקום ואת נפש האדם בכל הדתות שמקורן בתת-היבשת ההודית. ברוב ציורי המנדלה יש מרכז משמעותי, וממנו מצוירים הקשרים של הארה או מאפיינים של בודהיסטווה (ישות מוארת).

 המנדלה מייצגת את רוח הקוסמוס ואת קיום העולם.

צורת המנדלה מורכבת מחמש נקודות עיקריות: האחת במרכז, וארבע האחרות מסתובבות סביבה - משמאלה, מימינה, מעליה ומתחתיה. המרכז הוא סמל לאגו, שסובב סביב עצמו בזמן ובחלל. חמש נקודות אלו מייצגות, בין השאר, חמישה אלמנטים, הקשורים באישיותו של האדם,

המנדלה בטיבט מצוירת בעזרת גרגרי חול צבעוניים.

המנדלה בציורי ילדים

פעמים רבות, אצל ילדים וכן אצל אלו שאינם מתחילים את הציור בעזרת רישום, ציורים יתחילו בנקודת מרכז וממנה ייצאו לצדדים. ממשילים זאת לנפשו של האדם עצמו, בה יש מרכז וממנו מסתעפת התודעה.
אבחון וטיפול באמצעות מנדלה

המנדלה משמשת כאמצעי התערבות טיפולי וכלי אבחוני בתחום הטיפול באמנות. 
העיגול התוחם את המנדלה מסמל את גבולות העצמי והאזור שמחוץ למנדלה מייצג את הסביבה והעולם שבחוץ. המנדלה נועדה לסייע בטיפול במצבים פסיכולוגים, בתסמינים והפרעות. מחקרים שונים מראים שניתן להיעזר במנדלה ככלי טיפולי, מתוך מחשבה שזו יכולה לספק הבנה פסיכולוגית ונפשית של מטופלים, ולהוסיף מקור הבנה והדרכה בטיפול. רבים מהמטפלים באמנות רואים במנדלה כלי יסודי למודעות עצמית, פתרון קונפליקטים, וכלי תשתיתי לטכניקות טיפול אחרות במגוון מצבים.